נשים ותסמונת NPD וחלקן של נשים בגידול נרקיסיסט

האם נשים יכולות להיות בעלות NPD?

מדוע גברים מאובחנים בהפרעה זו בשכיחות גבוהה כל כך?

האם נשים תורמות ליצירת ההפרעה ואם כן, כיצד?

אילו הן שאלה מעניינות.

בעוד שבעבר חשבו באופן די גורף, שגברים בעיקר נוטים להיות בעלי NPD, היום נקודת המבט משתנה.

בפוסט זה אציג את הסיבות האפשריות לאבחון יתר של גברים ב NPD ואת הסיבות להיווצרות התופעה. זו חשיבה קצת אחרת על אבחון שנהיה שכיח ובעזרתו כמעט כל גבר הנמצא בקונפליקט עם אישה, מתואר כנרקיסיסט אפל.

המחקר אכן מצא בעקביות שגברים מאובחנים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית NPD, בשיעורים גבוהים יותר מנשים. ישנם מספר הסברים המאירים את התופעה, וייתכן שחלקם גם קשורים זה בזה. הסברים מבוססים על תיאוריות ביולוגיות, פסיכולוגיות וסוציו-תרבותיות, והוצעו כדי להסביר את הפער המגדרי הזה.

מנקודת מבט ביולוגית, ישנן תיאוריות המצביעות על כך שהיבטים מסוימים של ויסות הורמונלי גברי, במיוחד טסטוסטרון, עשויים להיות קשורים לתכונות הקשורות בדרך כלל לנרקיסיזם, כגון תוקפנות, תחרותיות ודומיננטיות. מחקרים הראו שרמות גבוהות יותר של טסטוסטרון קשורות להתנהגות נרקיסיסטית ותוקפנית מוגברת, שתיהן תכונות השכיחות אצל אנשים עם NPD.

האם נשים יכולות להיות בעלות NPD  בשיעור גבוה ?

התשובה היא כן.

ראשית, תיתכנה הטיות אבחנתיות. הקביעה אם אדם הוא בעל NPD היא קביעה התרשמותית בלבד. או התרשמות מסיפורי בת הזוג או מהתנהגות ותגובות הגבר. אין מבחן אובייקטיבי חד משמעי בעל מהימנות ותוקף גבוהים היכול לנבא חד משמעית כי גבר מסוים הוא נרקיסיסט. מכיוון שזה אבחון התרשמותי סובייקטיבי ביותר, גם המאבחנים עשויים להיות בעלי הטיות מגדריות מודעות או לא מודעות, העשויות להביא לאבחון גבר כסובל מההפרעה, בעיקר שהיא הפכה לאבחנה שגורה מאוד.

בנוסף, קיימת גם אפשרות שנשים מפגינות נרקיסיזם בצורה שונה, שעלולה להוביל לכשל באבחון. לדוגמה, מחקרים מסוימים מצביעים על כך שגברים עשויים להפגין נרקיסיזם גלוי יותר, של התקפי זעם, צעקות רועמות, מימון תביעות משפטיות מתמשכות, שבירת חפצים בהתקף רכושנות, הוצאת כספים רבים על מטרותיהם ואילו נשים עשויות להציג צורות סמויות יותר של NPD בעיקר דרך מניעה, העלמה, והימנעות  מעשייה.

הגורמים מהם נובעת ההתנהגות הנרקיסיסטית של גברים?

תיאוריות פסיכולוגיות הצביעו לא פעם על תהליכי סוציאליזציה המבדילים בין המגדרים. תפקידים מגדריים מסורתיים וציפיות חברתיות עשויים לעודד או לאפשר תכונות נרקיסיסטיות יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. לרוב, גברים עוברים תהליכי סוציאליזציה כדי להיות תקיפים, להסתמך על עצמם ולרדוף אחרי כוח, בעוד שאצל נשים מדכאים התנהגויות אלה. במקום זאת בדרך כלל, מחזקים אצלן התנהגויות של אמפטיות, הכלה, ביטוי מילולי ורגשי של מצוקות וקהילתיות. הבדל זה בסוציאליזציה יכול לגרום לגברים לבטא תכונות נרקיסיסטיות יותר מנשים, מה שמוביל לשכיחות גבוהה יותר של אבחון NPD. בחברה הישראלית גבר קולני, תקיף, שם "פס" על החוקים נחשב לגבר מוביל. גבר שקט, רגשי, מעודן, הוא "לפלף" וגבר "נשי". אולי כי בתת המודע הקולקטיבי של חברה שחיה על מלחמות ומבצעים צבאיים והמעסיק הגדול בארץ, הוא הצבא, אין מקום לגברים רכים ועדינים.

אולם התופעה רווחת לא רק בארץ, בה יש מכה של אלימות במשפחה ובזוגיות ומספר מקרי המוות של נשים רק עולה כל שנה. הפסיכולוגיה האבולוציונית מספקת רובד נוסף של הסבר. ייתכן שגברים פתחו תכונות כמו ביטחון עצמי גרנדיוזי, לקיחת סיכונים בצורה בולטת יותר, ותוקפנות מכיוון שהתנהגויות אלו היו יתרונות היסטוריים לתחרות בין גברים ולמשיכת בנות זוג. ההטיה הזו, היום איננה מתאימה יותר, לא בחיי העבודה, המשפחה ובוודאי לא בזוגיות. רק לא כל הגברים יודעים להפריד בין ההתנהגות בצבא, בספורט תחרותי, ביחסים עם חברים גברים, לבין יחסים עם בת זוג. יוצא אפוא, שתכונה שמחוזקת אבולוציונית, אצל גברים עשויה ליצור מצע להתפתחות של תכונות נרקיסיסטיות אצל גברים.

 

גם לגורמים חברתיים-תרבותיים יש תפקיד משמעותי. לדוגמה, נרטיבים תקשורתיים ותרבותיים מפארים לעתים קרובות, אסרטיביות גברית וקידום עצמי, מחזקים ומנרמלים התנהגות נרקיסיסטית אצל גברים. נרטיבים חברתיים כאלה יכולים להוביל לקבלה רבה יותר ואף לעידוד של נטיות נרקיסיסטיות אצל גברים, וכתוצאה מכך, גברים עשויים להיות פחות מעוכבים בביטוי תכונות כאלה, מה שהופך את האבחנה לברורה יותר ותכופה יותר. כדאי לציין שרוב סוכני התרבות שנער פוגש בחייו עד בגרותו, הן נשים. ואולי כדאי לחשוב על תרומתן הלא מודעת של אימהות, סבתות, אחיות, גננות, דודות, מורות ויועצות בבניית דרכו של הגבר לבגרות הכוללת אלמנטים נרקיסיסטים. לא גבר אחד ולא שניים ספרו לי כיצד אימהותיהן פינקו אותן ורדו באותו זמן באחיותיהם. כיצד העדיפו אותם, צ'פרו אותם מול אחיותיהם, בכסף, במתנות ובטובות הנאה רבות. כיצד עד היום האם מתייחסת לכלתה בבוז קר ואילו הוא "הנסיך" שבא הבייתה. עידוד גלוי וסמוי לפנק את עצמו כשהוא בעל משפחה בנסיעות רבות לחו"ל והעלמת עין מקשרים עם נשים אחרות, תמיכה מסיבית בעת גירושין.

אז אולי נרקיסיסטיים לא צומחים בריק, יש מי שעדרה וזבלה את הערוגה הזו. כדאי לחשוב ג על ההיבט הזה בהתפתחות של קווי התנהגות נרקיסיסטיים.

 

 

מקורות להרחבת הידע:

● American Psychiatric      Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders      (5th ed.).

● Foster, J. D., Campbell,      W. K., & Twenge, J. M. (2003). Individual differences in narcissism:      Inflated self-views across the lifespan and around the world. Journal of      Research in Personality, 37(6), 469-486.

● Grijalva, E., Newman, D.      A., Tay, L., Donnellan, M. B., Harms, P. D., Robins, R. W., & Yan, T.      (2015). Gender differences in narcissism: A meta-analytic review.      Psychological Bulletin, 141(2), 261-310.

● Twenge, J. M., &      Campbell, W. K. (2009). The Narcissism Epidemic: Living in the Age of      Entitlement. Free Press.

 

דילוג לתוכן