מלחמות, מעצם טבען, הן אסון המאתגר את עצם הקיום האנושי. אבל עבור רבים, הקרב אינו רק בחזית; הוא בלב הפועם של הבתים הפרטיים, במיוחד עבור זוגות שנישואיהם כבר נמצאים על קרקע רעועה. המלחמה לרוב מעצימה את הפגיעות הקיימות, והופכת משברים אישיים לזירות קרב.

בפוסט זה אאבחן ארבעה פרופילים של מצבים הוריים וזוגיים, תחת אש המלחמה-

1. זוגות גרושים, הורים תחת מכת אש:

הורים גרושים מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בתקופת מלחמה. ייסורי הנאמנויות בין הבתים והמשפחות, ההחלטות קורעות הלב לגבי משמורת ילדים בזמנים לא ברורים, הטינה הפוטנציאלית שיכולה להתעורר כאשר אחד ההורים תומך יותר בבני המשפחה החדשה שהקים, או שאחד מההורים חרדתי מדי ואינו מתפקד, או מטפל באחרים ועוד… אילו הם נושאים מרובי פנים. המלחמה לא רק מעצימה את הפצעים הרגשיים של הגירושין אלא גם פותחת אותם מחדש, במיוחד כאשר ביטחונו ורווחתו של הילד מוטלים בסימן שאלה.

חיוני להקים תוכנית תקשורת בעת משבר, תוך עדיפות לרווחתם ויציבותם של הילדים. לשנות בהסכמה סדרי ראיה למשל, כאשר להורה אחד אין מרחב מוגן. אם תקשורת ישירה היא בעייתית, כדאי לבחור חבר או בן משפחה שיכול להיות מתווך נאמן בין שלל הנאמנויות ולעזור למצוא פתרון עד חלוף המשבר. המפתחות הם: לשמור על תחושת נורמליות ובטיחון לילדים בתוך הכאוס. לשמר תקשורת בין ההורים בכל דרך. מציאת פתרונות ואי התבוססות בהאשמות ושיפוטיות.

2. זוגות פרודים נאלצים להדק את הקשר:

עבור זוגות שנפרדו אך עדיין לא התגרשו, המלחמה יוצרת סביבה של בלבול, לחץ ומצור. מצד אחד, הם עשויים להעריך מחדש את החלטתם להיפרד כעת ואולי להשהות אותה כמו לחזור הבייתה ולישון יחד. או להיפך, להמשיך בהליכי הפירוד. המלחמה משמשת כתזכורת מתמדת למה שאבד ומה שעשוי אולי לחזור. חשוב לציין כי המצב הופך למאתגר מאוד, אם רק צד אחד חש ברצון העז להמשיך את הפירוד. אם אחד ההורים כבר בדרך לזוגיות חדשה או שהחלטתו בצורה, הקשר שפתאום צריך להתהדק כדאגה לילדים, עשוי להחמיר את מצבו של הפרטנר השני. חיוני לקבוע גבולות ברורים וכבוד הדדי. נדרשת בגרות נפשית, איפוק רב והכלה של מצבי קושי.

לרוב במצב זה עדיין אין הסדרי ראיה ואין פסיקת מזונות, גורם העשוי להכניס עוד מצוקה וכעסים. אם יש צורך להיפרד בעת המלחמה, למשל, כי האם רוצה לטוס לבן זוג חדש, חשוב לקבוע איך זה יעשה בזמן הזה. חשוב להיעזר במטפל זוגי או מתאם תקשורת הורית, אפילו מרחוק. איש מקצוע ידע ליצור מרחב מובנה לניווט במים סוערים ולקבל החלטות שהן פחות תגובתיות ויותר צופות פני עתיד.

3. ביחד בבית, לחוד בלב:

זה אולי התרחיש המורכב ביותר. זוגות הנמצאים בעיצומם של הליכי גירושין, ועדיין חולקים את אותו בית, והמלחמה הפתיעה אותם. המרחב המשותף עשוי להפוך למקלט או לאזור של מלחמה. המגורים המשותפים מאלצים קיום תקשורת וקבלת החלטות שיכולות מצד אחד אולי לתקן את השסעים או אולי להעמיק אותם עוד יותר. הכאוס החיצוני משקף את המהומה הפנימית בבית, גורם המדרבן עימותים רגשיים עזים.

גם במצב זה נדרשים בגרות ובשלות ברמה גבוהה, הבנה כי המצב זמני וכדי למען טובת הילדים, להתאפק ולהכיל את תגובות הצד השני. אני ממליצה, ליצור ולהסכים על מטרות משותפות, זו הבהרת המציאות והתמקדות בחיובי ובמה שקיים. יש בהבניית הצעדים גם הודאה והכרה בכך שקשה לנו והדברים "לא זורמים" בנינו. כדאי הכין תוכנית משותפת לזמן החירום הכוללת חלוקת אחריות ברורה בין ההורים ומצמצמת חיכוך וציפיות שווא. יצירת הסדר מוסכם עשוי מאוד להקל על התקשורת ולמנוע תחושות של פגיעות וניצול.

4. על סף פירוד:

זוגות שכבר חוו סכסוכים ומריבות מרות זוגיות, וטרם נקטו צעדים מעשיים, המלחמה מאיצה, מגבירה ומזרזת תהליכי התמודדות זוגיים. הקונפליקט יוצא החוצה, ובני הזוג ניצבים בפני השאלה הנוקבת האם להיפרד או לעמוד יחד מול איום חיצוני גדול יותר. האתגרים והסכנות המשותפים עלולים מצד אחד, לגרום לקרבה בלתי צפויה או להרחיק אותם זה מזה, ולהגדיל את הסיבות שביקשו להיפרד מלכתחילה.

אני סבורה כי כדאי להכיר בכך שמצבים קיצוניים עלולים לעוות את תפיסת המציאות וכי קבלת החלטות משנות חיים, תחת לחץ עשויה להיות מוטת פחדים וחרדות. כדאי לחפש עזרה ופרספקטיבה מגורמים מקצועיים ניטרליים שיכולים לספק נקודות מבט מאוזנות.

לסיכום, המלחמה לא חסה על זוגות שמערכת היחסים שלהם שבורה וכואבת. אתגרי המלחמה מעצימים את המחלוקות ומערערות את ההסכמים הקיימים. המלחמה כופה על הורים לחלוק קורת גג משותפת או להתחשב בחיים החדשים של בן/בת הזוג. אבל היא גם הזדמנות, לתקן רגשות, להיצמד למטרות משותפות ולחוות חוויות זוגיות מתקנות של דאגה, חום, נתינה וויתורים. לא בהכרח אש המלחמה צריכה להצית אש רעה בלב בי הזוג.