שמונה טיפים להתמודדות עם בגידה.

אני חושבת שאחרי מוות בגידה זו החוויה הקשה ביותר שאדם יכול לחוות בחייו. היא קרובה למוות. זהו מוות של האמון באנשים ובפרטנרים לחיים, אובדן התום הבסיסי שהיה לנו, כאב בלתי צפוי מהול בחוסר אונים ואי היכולת להתגונן מפני אירוע שהוא לא פעם רעם ביום בהיר. לבגידה פנים רבות שונות; בעל שמנהל רומן ממושך, חבר טוב שבוגד ומפיץ שמועות מרושעות עלייך,או שותף עסקי שמועל בכספים המשותפים. הכאב העז עשוי להימשך שנים וגם תוצאות הבגידה, ספק אם החיים יחזרו להיות כפי שהיו.

בעבודתי כתרפיסטית אני שומעת על סיפורי בגידה קשים, מלווה אנשים ביציאה מאירועי בגידה או חווה עמהם אירועי בגידה תוך כדי טיפול זוגי או עסקי. התגובות הרגשיות של הנבגדים הן מדהימות; עומק הכאב והפגיעה, הביטחון שהופך לזעזוע, ומתחת לזעזוע וחוסר האמון קיימים שלל רגשות מפתיעים: בושה של הנבגד, תקוות כואבות לשיקום, רצון לנקמה יחד עם אהבה וכמיהה.

אנשים מאבדים משקל תוך ימים, אינם ישנים, בוכים ללא הרף, מנקבים צמיגים, עוקבים אחר הפרטנר הבוגדני, מקיאים, מתלוננים במשטרה, מתאשפזים. הקשים ביותר לשיקום הם אילו המתביישים בבגידה כאילו הם בגדו. הם מסתירים אותה, סופגים את הכאב פנימה. נמנעים מחברת אנשים מתביישים בטיפשותם.

חשוב להוקיע את החשיבה הנפסדת כאילו הנבגד הוא גם חלק ממעשה הבגידה. זהו רעל שמעכב את ההחלמה של שני הצדדים. האדם הנבגד לא גרם לבגידה, אך לעתים קרובות הוא נושא לא פעם את האחריות לבושה. לפעמים אני משקפת את זה בטיפול: "זה מעניין שאת/ה מרגיש כל כך הרבה בושה, כמעט כאילו את/ה היית זה שרימה/ גנב / שיקר / הפיץ שמועות זדון."

זה קורה בעיקר בעידן הפוסט המודרני בו אנשים סבורים שהם "מזמנים" אירועים, ממגנטים אליהם אנשים מסוימים. יש בזה אמת מוגבלת, אבל עדיין מעשה הבגידה הוא לגמרי של הבוגד. הבושה מקורה בעיקר בפחד שאתפס כאידיוט שלא ראה את כל מה שכולם ראו וידעו כל הזמן. כאן נכנס לפעולה מנגנון מסוכן לבריאותו הפיזית והנפשית של הנבגד: ההסתרה, הרצון להשתיק את האירוע, עניינים כרגיל, כאשר בפנים הלב שורף.

בנוסף, לא פעם בשל  נורמות החברה בה אנו חיים, לגיטימי שהבוגד יאמר "לי יש גרסה משלי…", "זו לא האמת שלי, זה שלך.." והלב מתפוצץ מעלבון, כעס ובושה גדולים. לפעמים זו טכניקה לגרום לצד הפגוע שכל עולמו קורס להאמין שיש מציאות אחרת והוא/היא סתם אובססיביים, חשדנים, לא ממש "בסדר בראש" וקנאים ללא תקנה. לעיתים לוקח שנים להשתחרר ממצב מעיו זה.

הכחשה והסתרה והאשמת הקרבן במעשה הבגדיה חמורים מאוד. מהלכים אלה מונעים קבלת תמיכה או הכי חשוב, מונעת קבלה של פרספקטיבות חלופיות מאחרים משמעותיים ומהמטפל. לא פעם אנחנו נכנסים להלך מחשבות של היותנו טיפשים, נאיביים שהבאנו את זה על עצמנו, שאנחנו זימנו את הבגידה שאנחנו חלק ממנה… שאולי באמת לא קרה דבר, אולי אני קנאי/ת ללא גבול? הבידוד מעבר לכאב הבגידה, עשוי להפוך לדיכאון חמור.

מה כדאי לעשות כדי לעזור לעצמך לצאת מהכאב והבושה?

ראשית תן/י לעצמך זמן לעבד ולעכל את מה שקרה: יש אנשים שפועלים מיד, אבל זה גם בסדר לקחת לעצמך זמן להירגע לפני שאת/ה מחליט לפעול בעיקר אם מגמת פניך היא נקמה, פרוק שותפות או כל סוג של תקיפה. הכעס והעלבון מעוותים את שיקול הדעת. דברים שתעשה/י אין להשיבם.

לעצור את הזליגה: שותף שגונב אותך, עצור את יכולותיו לפעול בחשבונות המשותפים אך בשיקול דעת כך שלא תביא לחורבן כללי. אם התגלה רומן ואתה לא יודע/ת מה לעשות, שמור מרחק מבן הזוג. אל תתפתה להכחשות ולהסברים, לא לבקשות הסליחה, לא לרוגזים המבוימים, לא לשים לב להאשמות שווא. הטכניקה הנפוצה ביותר היא; הכחשה והפיכת בן/ת הזוג הנבגד "למטורף", הוזה בהקיץ, לא שפוי/ה. אם את/ה החלטת לקיים יחסי מין עם בן/ת זוגך הבוגד/ת, דאג/י שיהיו מוגנים גם מכניסה להריון לא רצוי שיחשק את מערכת היחסים וגם מניעת מחלות קלות"… (ריבוי דלקות ופטריות ווגינליות גבר הוא נשא של מחלות מאישה לאישה).

זה הזמן לחזור ל-  Basics  לאכול, לישון, לנוח, לדבר מעט עם חברים ובעיקר לשים דגש על היבטים פיזיים של הקיום.

שתף את הפגיעה שלך עם מישהו שאתה בוטח בו: זה לא זמן להסתתר. זה הזמן של חברים ומשפחה לתמוך בך ולהראות לך את הסגולות הטובות שלך. הבושה? לא שלך!

בלי האשמה עצמית: אל תתפתה/י לקלישאות נפוצות שגם לנבגד יש חלק בבגידה. לרוב זה לא  נכון.  אנשים בוגדים כי הם בוגדים, כי בא להם, כי אפשר, כי הם כוחניים, וכי זה אירוע נפוץ בחיי אנשים, לא המצאת את זה ולא תהיה האחרון שזה יקרה לו.

אל תקשה/י את לבך: לפעמים הבגידה גורמת לאנשים להתאבן מבפנים ולהפסיק לסמוך על אחרים. כבני אדם אנחנו צריכים להמשיך ולבטוח באחרים כדי לשרוד. ישנן מערכות יחסים מטפחות מעשירות שעוזרות לנו לשמוח ,לצמוח ולהיות מאושרים. הן קיימות. אולי כעת את/ה לא מרגיש כך אבל שמרו על עצמכם מהכללות של : כולם גנבים, הגברים בוגדניים, הנשים חמדניות.

אל תתרץ תירוצים עבור הבוגד ותקל עליו מראש: היא בתקופה הורמונאלית, הוא היה בלחץ כספי אקוטי והיה מחזיר את מה שלקח. זה היה חד פעמי, לא מאפיין אותו, תקופה רעה שלה ושלל תירוצים שנועדו לגמד את המעשה ויגרמו לכך שבעתיד כאשר ירגעו הרוחות, הדברים עשויים לחזור על עצמם. לכל אדם בכל מצב נתון יש עוד דרכים לפעול חוץ מאשר לגנוב,לשקר ולרמות. אילו הן הדרכים שנראות קלות ומתבררות שהן הקשות ביותר. גם אם השותפות ביניכם רעה, אם הנישואים שלכם כושלים יש עוד דרכים לטפל במצב חוץ מרמיה ובגידה. מהבנה זו יכול להתחיל השיקום.

אין ניסים, ההתאוששות מבגידה דורשת זמן. בין חודשים לשנים. היה סבלן לתהליכים שאת/ה עובר, פרגן לעצמך, בלי שיפוטיות והאשמות עצמיות. לקחים אפשר לדון בהם, אבל לא האשמות.

ולבסוף, אם קשה לך להתגבר לבד ולכל הסובבים אתכם נמאס לשמוע שוב ושוב את הסיפורים המייסרים שלך או שהדיכאון לא עובר, לך לקבל עזרה מקצועית.