תהליך של פרידה וגירושין יכול להכאיב, אך הורים לילדים, חייבים לדעת כי עליהם לחשוב על טובת ילדיהם, גם כאשר מפרקים את התא המשפחתי. על ההורים לקחת אחריות על ילדיהם ולדאוג למחסורם, לדאוג להסדרי ראייה, כאשר הסדרים אלה, תורמים לביטחון העצמי של הילדים, כשהם יודעים כי גם אימא וגם אבא תמיד נמצאים עבורם. בזמנו, המושג משמורת משותפת היה מוכר בפני כל, אך הזמנים משתנים ואיתו גם החוק והתקנות בראיה ובהסתכלות על המקום המרכזי על המקום המרכזי אותו תופסים שני ההורים ועל החשיבות שאחריות הורית משותפת על הילד .

אחריות הורית – טובת הילד במרכז

המונח המשפטי ששינה את המושג משמורת משותפת

היום, כבר נהוג לעבור מהמושג משמורת משותפת למושג חדש בדיני המשפחה. היום משמורת משותפת הפכה בתיקון 15 לחוק לאחריות הורית משותפת. למעשה האפוטרופסות הטבעית היא של כל הורה ומשם מבססים את הקשר ההורי ממקום של מודעות ואחריות המגלם גם את שיתוף הפעולה בין ההורים. אין כלל קשר, בין זמני השהות של הילדים הקטינים,  כאשר ההורים הם משמורנים שווים לילד, והכוונה היא ההגדרה ההורית מבלי הקשר לחלוקה של זמני השהות של הילדים אצל שני הוריהם.

ההבדל בין התקנות הקודמות לתקנות החדשות במושגים של משמורת משותפת ואחריות הורית

כאשר המושג משמורת משותפת הופך למשמעותי יותר, ואם אנו משווים את התקנות הקודמות בחוק לתקנות החדשות, אזי במסגרת תקנה 258ז לתקנה 15, המושג "משמורת" אינו מופיע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפי התקנות הללו, אין כבר מושגים או תביעות בדבר משמורת הילדים, כי אם על  סעדים זמניים אשר קשורים לילדים הקטינים.  התקנה החדשה יותר היא ההגדרה של אחריות הורית בזמני ביניים ואין תזכורת למילה "משמורת".  המטרה היא, לא לגרום לילדים הקטינים את התחושה שהם מעין חפץ. בהורות המשותפת יש מן סוג של חיסכון, היות ושני ההורים צריכים לקבל החלטה יחד שקשורה בילדיהם.

שוויון מהותי בין ההורים

אם נעמוד על המונח אחריות הורית, מונח זה, מטרתו לגרום לשוויון מהותי ואמתי בין ההורים, מה שמצריך מעורבות מוחלטת של ההורים בחיי ילדיהם. אין מדובר על שאלת הקיום של הסדרי השהות של הילדים המשותפים לבני הזוג, כי אם פסיקה אשר מחייבת את ההורים בקיום של אחריותם ההורית כלפי ילדיהם הכוללים גם את הסדרי השהות, תוך קביעה של קנס כספי משמעותי, בגין הפרת ההסדרים, כשאר הפרת ההסדרים גורמת לנזק משמעותי לילדים הקטינים. 

האינטרסים של הילדים הם מעל לכול

ההורים, תמיד נמצאים בעמדה טובה , לגבי קבלת החלטות נכונות יותר, מזו של המדינה. ההורים מכירים טוב יותר את ילדיהם, במיוחד כאשר מדובר על ההיבטים הרגשיים המורכבים ביותר. יש לגלות יותר אחריות הורית, כך שהמדינה תתערב פחות בכל הנוגע אל התא המשפחתי. המושגים החדשים והתיקונים בחוק, נועדו למזער את הנזקים בסכסוך בין הורים לאחר פרידה וגירושין, כאשר יש לחלוק נכון את תפקידי ההורים בטיפול בילדיהם לאחר הגירושין. 

במה בעצם מתבטאת אחריות הורית והיכן לראשונה נראה חוק זה?

האפוטרופסות המשותפת של הורים, קבועה בחוק הכשרות ומחייבת קבלת החלטות משותפות בכל עניין שקשור לילדים, אם בחינוך הילדים, בהרשמה לחוגים\ קבלת טיפול רפואי ובכל הקשור לאורח חייהם התקין. למעשה ביטוי אחריות הורית משותפת, נראתה לראשונה בדו"ח הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין שלב ב’- דו"ח משלים בספטמבר 2011. הוועדה המליצה להחליף את המושגים: משמורת משפטית ואפוטרופסות למושג של האחריות ההורית, כאשר הוועדה המליצה על אחריות משותפת לשני ההורים. מושג זה הוגדר בסעיף 7(א) להצעת החוק הורים וילדיהם תשע"ו 2016  כדלקמן: “ להורים אחריות שווה, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניהם של ילדיהם, לממש את זכויותיהם ולייצגם בדרך ההולמת את טובתם של ילדיהם כשיקול ראשון במעלה בחוק זה."

עבור זוגות רבים המילה להתגרש, יוצרת תגובות שליליות ואפילו מעוררת אסוציאציה של מריבות, מלחמות באמצעות עורכי דין של שני הצדדים ועוד. זוגות שחושבים על היחסים שלהם עם ילדיהם ומעוניינים בטובתם, יערכו הליך זה, באופן מכובד, ללא מלחמות מיותרות ובהסכם שישביע את רצון שני הצדדים, כך שגם ילדיהם וגם הם לא ייפגעו בעתיד. יש להימנע מתחושות שליליות ולא לחשוב על הליך הפרידה כהליך שלילי.

לסיים את הגירושין כידידים ולהתחשב בילדים

טובת הילדים, חייבת להיות בראש מעייניהם של הורים המעוניינים לבצע הליך גירושין. חלק מכריע בהליך זה, עוסק בחלוקת הרכוש ושאר הנכסים. עורך דין לענייני משפחה, יוכל לערוך הסכם בפגישה אינטימית בין הזוג, כאשר הוא ישמע את  הצדדים ויבין מה כל אחד מעוניין, כאשר מדובר על חלוקת הרכוש, הכספים, תשלום המזונות, משמורת משותפת והסדרי ראייה, שייראו הוגנים. ישנם עורכי דין לדיני משפחה שהם גם מגשרים ויכולים לחסוך הרבה עוגמת נפש והוצאות כספיות גבוהות שאינן מובילות לשום מקום, מלבד הוספת דלק למדורה.

הסכם גירושין – אופטימיות וגירושין בדרך מכובדת ומהירה

אין צורך לתכנן תוכניות, לחפש דרכים עקלקלות או להתמלא בחרדות, כאשר אתם עומדים לפני הליך כואב כגון גירושין. תוכלו לסיים הליך זה, מבלי לאבד את האמון האחד בשני, להיות אופטימיים ולהישאר ביחסים טובים רק בגלל הילדים. יש לציין, כי מוטב לשוחח כחברים על הבעיות השונות שעשויות לצוץ בילדים,  למצוא את הפתרון היעיל ולהגיע לתובנות משותפות, גם לאחר שתתגרשו. תמיד תזכרו, כי מערכת היחסים בין בני זוג, אינה מסתיימת לאחר הליך הגירושין. הסיבה היא די פשוטה, שני בני הזוג עברו דרך ארוכה יחד, הקימו משפחה והביאו ילדים לעולם. רבים מהזוגות, מגלים תובנה ואת האינטרס שלהם ושל ילדיהם ולכן להתגרש בהסכמה חוסך הרבה מלחמות, כספים רבים והליך מהיר ויעיל שיגרום לבני הזוג שקט נפשי להם ולילדיהם.

הליך גירושין בהסכמה נפוץ בכל העולם

יש לציין, כ בני הזוג שמעוניינים לבצע גירושין בהסכמה, עשויים להיות מיוצגים ע"י עורך דין אחד, כשאר הם גלויים ואף אחד מבני הזוג לא ייגש לתביעה משפטית. מיתר לציין, כי לאחר חתימת ההסכם, הוא יוגש לבית המשפט לענייני משפחה לאישור וחתימה.  הסכם זה של פרידה חוקית ובהסכמה של בני הזוג, נפוצה מאוד באירופה, קנדה וארה"ב. המטרה היא לגשר על הפערים בין בני הזוג ולדאוג באופן נכון וללא פגיעה בילדים ובעתידם.

למה התחיל במלחמות גירושין אם ניתן לפתור אותם בשלום?

יש לדעת, כי ישנם הבדלים מהותיים בהליכי גירושין וכן, ניתן להחליט כיצד הליך זה יסתיים בשלום, מבלי לפגוע בעתידה של כל המשפחה. הדרך הראשונה שמיד עולה בקרב זוגות שנפגעו מחיי הנישואין, בגלל מצבור של רגשות עזים כגון פגיעה, חוסר אמון ועוד, היא לפנות לעורך דין ולהגיש תביעות על מנת להתחיל במלחמה נגד בן/בת הזוג. זוהי דרך בהחלט מתישה, אשר רק תפגע במי שמעוניין לפתוח במלחמות משפטיות, כאשר אותו בן זוג, יתחיל גם להסית את הילדים, מה שיפגע באופן בלתי הפיך ברגשותיהם ועתידם. הדרך השנייה , היא הטובה ביותר לסיים את ההליך בהסכמה ושלום בין בי הזוג שמטבע הדברים, הם יצטרכו להישאר בקשר, בגלל הילדים שהביאו יחד לעולם.

גירושין בהסכמה מבלי לוותר על זכויותיכם

אין זה אומר כי אם בחרתם בדרך של שלום, על מנת להתגרש באופן מכובד, שעליכם לוותר על זכויותיכם. זו הסיבה כי מדובר בהסכם גירושין. עו"ד לענייני משפחה, אשר מנוסה כבר שנים בהסכמים מסוג זה, ויתחיל הליך של גישור בהסכמה ,תוך כדי שיעלה על הכתב את הדרישות של כל אחד מבני הזוג, ייעץ להם וישמור על האינטרסים הכלכליים וטובת ילדיהם. הליך חיוני זה, מהווה רווח נקי, הן מהבחינה הכלכלית. יש לקחת בחשבון, כי אם אחד מבני הזוג או שניהם פותחים במלחמות משפטיות, אין זה אומר כי הם ינצחו, היות וביהמ"ש עשוי אף לפסוק לטובת הצד השני ואז , אחד מבני הזוג, ימצא את עצמו מפסיד במערכה. לסיכום – לא כל מקרה של גירושין, צריך להסתיים בטעם רע או בעוינות של בני הזוג שמעוניינים לפרק את התא המשפחתי, כאשר ניתן לבצע זאת בדרך אחרת שתהיה מקובלת והוגנת בין שני הצדדים.

לעיתים נדמה שחיי הנישואין עלו על שרטון. ובכל זאת, מומלץ לעשות עוד מאמץ ולא לפרק את התא המשפחתי, על אחת כמה וכמה כאשר ישנם ילדים ברקע. גם אם הכול נראה וורוד, ייתכן והליך זה של שלום בית לא יצלח ולכן, תמיד יש לקחת זאת בחשבון. היום, באמצעות עורך דין לדיני משפחה, ניתן לערוך הסכם שלום בית לחלופין גירושין.

מהו הסכם שלום בית לחלופין גירושין?

זהו למעשה הסכם משולב אשר מקנה לחיי הנישואין הזדמנות נוספת, כאשר קיים רצון של שני הצדדים לכונן שלום בית, אך יש להסדיר גם את הנושאים הרלוונטיים, במידה וחלילה ניסיון לשלום הבית ייכשל. יש לכלול בהסכם את תקופת הניסיון וכן, אם במידה ואחד מבני הזוג לא יהיה מעוניין יותר להמשיך את חיי הנישואין, תמיד תהיה לו האפשרות להתגרש. ואפשר אף להכניס תנאים להסכם שלום הבית .

הסכם שלום בית גם בהליך גישור

אפשר לנסח הסכם שלום בית לחלופין גירושין, בשתי דרכים, האחת באמצעות סיוע של עורך דין דיני משפחה, או האפשרות השנייה היא באמצעות הליך גישור. על שני בני הזוג לחתום מרצונם החופשי, כאשר הסכם זה, יועבר לאחר מכן לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה אשר יחתום על הסכם זה . חשוב לדעת כי הסכם שלו הבית ולחילופין גירושין הוא הסכם אשר משלב את שני העולמות וככזה רצוי כי יערך על ידי בעל מקצוע מתאים ועל מנת להצליח בהחלטה זו יש לשכור את שירותיו של עו"ד לדיני משפחה שהוא אף מגשר,  כאשר הם מודעים לסיכויים שלהם, לכאן או לכאן לגבי המשך נישואיהם.

היתרונות בהסכם שלום בית לחלופין גירושין

קיימים מספר יתרונות בולטים בהסכם שלום בית. זו ההזדמנות לשקם את חיי הנישואין, מה שימנע גירושין וכן, הסכם זה משמר את האפשרות כי שלום הבית חס וחלילה לא יצלח ולכן כולל גם הסכם גירושין, כאשר  בני הזוג מחליטים באיזה שהוא שלב היפרד, כאשר הם ניסו לשקם את נישואיהם ולא הצליחו. ההסכם יכול להיכנס לתוקפו ללא צורך בפניה לערכאה שיפוטית נוספת. יש לפנות אל עורך דין מנוסה, כך שהסכם זה יעניק מענה הולם לבני הזוג.  

בניגוד להליכי גירושין סטנדרטיים, כאשר כל אחד מבני הזוג מסתייע בעורך דין מטעמו, הסכם שלום בית לחלופין גירושין, נערך מול עורך דין אחד, המייצג את שני בני הזוג. ניתן לכלול בהסכם זה, גם נושאים אשר קשורים לניהול משק בית  תשלומים תנאים לשלום הבית וכו'. 

אל תיפלו במלכודת דבש – דאגו לסוגיות החשובות בהסכם שלום בית

תקופת שלום הבית, יכולה להיראות כמו ירח דבש שני, אבל על מנת שלא תהיינה אי אילו אי הבנות, יש להסדיר את הנושאים החשובים, כאשר עורכים הסכם שלום בית לחלופין גירושין. יש להסדיר את המכלול של כל העניינים החשובים כגון הרכוש, מזונות, הסדרי ראייה, משמורת משותפת, מה שיגרום לשלום הבית להתנהל על מי מנוחות לעומת מצב אחר, כאשר פני הזוג הוא לגירושין. באופן זה, הניסיון לשלום הבית, יהיה כנה וחף משיקולים זרים. 

 הסכם שלום בית לחלופין גירושין מורכב משני חלקים

כאשר בני הזוג הולכים במטרה לשקם את חיי נישואיהם, חלקו הראשון של הסכם שלום הבית, יעסוק בתפקידי הזוג בניהול הבית, ההתנהלות הכלכלית כגון שימוש בחשבון בנק משותף, מה יקרה לרכוש המשותף אם ניסיון זה של שלום הבית לא יעלה יפה וכדומה. החלק השני של ההסכם, יהיה למעשה הסכם גירושין בין בני הזוג, כאשר זה ייכנס לתוקפו, אם אחד מבני הזוג יחליט בכל זאת על פרידה.  והפעלתו היא באמצעות הודעה לבן הזוג השני כי התנאי התממש.

מהו צו הגנה / מהו צו הטרדה מאיימת ? 

מה ההבדל בין הצווים ומתי אגיש בקשות לצו הגנה או בקשה לצו הטרדה מאיימת .

צו הגנה / צו הטרדה מאיימת הינו בעיקרו בקשה לסעד זמני ודחוף המתנהל בהליך  מזורז שנועד ליתן סעד דחוף לטובת מי שהותקף / הוטרד במועד סמוך להגשת הבקשה .

• צו הגנה מוצא מכח החוק חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. https://www.nevo.co.il/law_html/law01/072_006.htm

• צו למניעת הטרדה מאיימת מוצא מכח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 https://www.nevo.co.il/law_html/law01/244m1_001.htm

במקור חוקקו שני החוקים על מנת ליתן מענה שונה – צו ההגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה נועד ליתן מענה מוגדר יסודי ומהיר למקרים של אלימות בתוך המשפחה – עם הוראות קבועות לבדיקה של עובדים סוציאלים , עם הוראות ברורות למקרה של צו הגנה לטובת קטנים ומפני קטינים דרכי התמודדות ומענה וכו'. וכך הסעדים שבו שעניינם אף הסדרה והרחקה של בן משפחה והדרסטי שבהם אף הוצאת בן משפחה מביתו גם אם יש לו זיקה לנכס (קרי שעדיין גר בנכס) והוא בבעלותו.

הבקשה עצמה מוגשת במעמד צד אחד (בלא שהיא מועברת לידיעתו של הצד השני ובלא שהוא מתייצב כלל בבת המשפט) בדרך כלל עם הגשת הבקשה המגיש וב"כ נקראים לאולם בית המשפט שם נשאל המבקש על ידי בית המשפט לגבי השתלשלות המקרה בגינו מבוקש צו ההגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה. השתכנע בית המשפט כי ישנה מסוכנות מן המשיב (הצד שכגד) יוציא צו הגנה במעמד צד אחד ודיון יקבע במעמד שני הצדדים לכל המאוחר בתוך שבעה ימים ממועד הגשת הבקשה.

טעות נפוצה בענין הגשת בקשה למתן צו הגנה היא לסבור כי לא ניתן להגיש בקשה למתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה אלא רק לאחר הגשת תלונה במשטרה – המדובר בטעות!! אין חובה בהגשת תלונה במשטרה קודם על מנת להגיש את הבקשה לצו הגנה. הנכון הוא כי בדרך הכלל הצורך שמתעורר הוא לאחר תקרית קשה בה היתה מעורבת המשטרה.

ואולם גם במקרים בהם היתה אלימות ולא הוזמנה משטרה יכול הצד המבקש ללכת לבית המשפט בבוקרו של יום לפרט את האירוע ואת חששו ולהגיש בקשה למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה

במקרה זה מוטב שיתייחס מגיש הבקשה מיוזמתו לשאלה מדוע לא הוזמנה משטרה בקרות האירוע? למשל : כי פחד באותו הרגע להתקשר למשטרה, למשל כי היו ילדים נוכחים שביקשו שלא יערבו את המשטרה וכו'..

לאחר קבלת הצו במעמד צד אחד יתקיים דיון במעמד שני הצדדים במסגרתו יתייצבו שני הצדדים לדיון המבקש/מבקשת הצו למניעת אלימות במשפחה תחקר על תצהירה. ככל שישתכנע בית המשפט באמיתות הבקשה גם לאחר קיום הדיון בבקשה יוארך תוקף הצו שניתן במעמד צד אחד לשלושה חודשים נוספים התקופה המקסימלית בה ניתן ליתן את הצו למניעת אלימות במשפחה ( ניתן להאריך לתקופה של שלושה חודשים נוספים). זאת להבדיל מצו למניעת הטרדה מאיימת אותו ניתן ליתן לתקופה של חצי שנה ולהאריך לתקופה של חצי שנה נוספת . ההבדל כפי שנראה בהמשך נובע מהעובדה כי הצו למניעת אלימות במשפחה הוא צו בין בני משפחה – אשר לעיתים חולקים אותה קורת גג, ולמעשה שותפים הם אף בדרך הכלל במקרקעין, מגדלים את ילדהם ביחד וכו'. משמעותו של צו שכזה והפגיעה בזכויות יסוד של הצדדים היא קשה יותר – ומכאן אף המגבלות שהטיל המחוקק על תקופה של צו שכזה .

 עוד נקודה מאוד חשובה לענין זה לא ניתן לבקש צו הגנה על אירועי עבר!

צו ההגנה נועד לספק מענה דחוף לתקרית שקרתה בסמוך להגשת הצו ויש סכנה שתשנה.

ומתי וכנגד אלו פעולות ניתן להגיש בקשה למתן צו הגנה הכול כמפורט  בס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה:

"בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו (תיקון מס' 2)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 10) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 13) תשע"א-2010

3.    לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(תיקון מס' 3)  תשנ"ח-1997

(1)   בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

(2)   התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ח-1997

(3)   התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;

הנה נוכחנו לדעת כי צו על פי החוק למניעת אלימות במשפחה הוא כלי קיצוני שניתן בידי בית המשפט ומאפשר פגיעה בערכי יסודו מוגנים (כמו גם שמירה על ערכי יסוד בסיסים) ובית המשפט רואה בצווים על פי חוק זה כסעד דרסטי.

על כן חשוב להדגיש כי באפשרותו של בית המשפט במקרה בו הוא מתרשם כי מבקש הצו נהג בבקשה שלא בתום לב ( קרי ניסה להרחיק אדם שלא כדין מביתו שלו והעלה טענות סרק בגין תקיפה / תקיפה מינית התעללות  נפשית וכו') לחייב את מגיש הבקשה שבקשתו נדחתה בהוצאות משמעותית אשר יכולות להגיע לגובה של עשרות אלפי שקלים.

לכן ישנה חשיבות קריטית להתייעץ עם עו"ד מומחה לענייני משפחה על מנת שיבחן את הבקשה ויעריך נכונה את הסיכויים לקבלתה כמו גם את הצורך בהגשתה. נכונים הדברים ביתר שאת אם הבקשה היא למעשה אף טריגר לפתיחת הליכי גירושין הרי שלהצלחת הבקשה והאופן בו תבחן ההתנהלות מבקש צו ההגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה אף קריטית עוד יותר.

ומהו צו למניעת הטרדה מאיימת ?

צו למניעת הטרדה מאיימת הוא למעשה צו במסגרתו מבקש אדם כנגד אדם אחר כי יפסיק להטריד אותו, להציק לו , להתחקות אחריו וכו'.

יובהר כי צו למניעת הטרדה מאיימת נותן מטריית הגנה נוספת על הקבוע בצו הגנה על פיהם גם פעולות פחותות מהרף שנדרש על פי החקיקה להוצאת צו הגנה (כקבוע בהוראת ס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה) יזכו בהוצאת צו הטרדה מאיימת ! וגם כנגד מי שהוא אינו בן משפחה.

ואלו הם הפעולות שיעשו כנגד נפגע ויקראו הטרדה מאיימת כקבוע בס' 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת

הטרדה מאיימת – מהי?

2.    (א)  הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1)   בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2)   בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3)   ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4)   בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

(תיקון מס' 2) תשס"ט-2008

(5)   בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

למי הוא נדרש למעשה ?

למעשה צו הטרדה מאיימת הוא צו שניתן לבקש כנגד כל גורם : בני משפחה או כנגד מי שאינו נכנס להגדרת בן משפחה.

ואולם רק במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת יזכו שני אנשים שאינם מוגדרים כבני משפחה להגנה האחד מפני רעהו .

לדוגמא : חבר מעבודה מטריד את הבוס שלו בהודעות ושיחות טלפון בלתי פוסקות ? האם ניתן להגיש כנגדו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה ?

התשובה היא לא ! לא ניתן להגיש כנגד המטריד צו הגנה במקרה זה שכן החוק למניעת אלימות במשפחה חל רק על בני משפחה בהתאם להגדרות החוק המפורשת.

דוגמא : מי שהיה בן זוגי במשך שלושה חודשים מטריד אותי בהודעות בלתי פוסקות ומאיים על חיי האם ניתן להגיש נגדו בקשה למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה ?

התשובה היא לא !! שכן אומנם בהגדרות בן משפחה כלול ידוע בציבור ואולם אין בפרק הזמן (וכמובן אף תלוי בטיב הקשר) הזה על פי רוב כדי לענות להגדרה של ידוע בציבור.

לכן חוקק בצוותא חדה עם החוק למניעת אלימות במשפחה החוק למניעת הטרדה מאיימת על מנת ליתן מענה להטרדות שכאלו.

בקשה שכזו (צו למניעת הטרדה מאיימת שאינו מופנה לבן משםחה) למניעת הטרדה מאיימת יש להגיש לבית המשפט השלום מאחר והפוגע הוא אינו בן משפחה הרי שבית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון בבקשה .

גם בקשה שכזו תידון תחילה במעמד צד אחד והדיון בה חייב להתקיים בתוך שבעה ימים מקבלת הצו במעמד צד אחד .

השתכנע בית המשפט שיש סכנה מן המשיב יכול ליתן את הצו למניעת הטרדה מאיימת לתקופה של עד שישה חודשים . (בית המשפט יכול להאריך את התקופה בשישה חודשים נוספים).

הנה עיננו הרואות כי לאור העובדה כי הצו למניעת הטרדה מאיימת מופנה על דרך הכלל למי שאינו בן משפחה הרי שצו שכזה ניתן לתקופה ארוכה יותר .

חשוב להדגיש כי ניתן להגיש גם בקשה למניעת הטרדה מאיימת נגד בן משפחה ולמעשה נוהגים עורכי הדין לענייני משפחה להגיש בקשותיהם מכח שני החוקים על מנת לייצר פלטפורמה משפטית במסגרתה ניתן לקבל סעד של הרחקה לתקופה המקסימלית הקבועה בחוק למניעת הטרדה מאיימת ( תקופה של חצי שנה ) וכן לקבל צו הרחקה כנגד מעשים שאינם נקובים בחוק למניעת אלימות במשפחה.

וגם במקרה של הגשת בקשת סרק של בקשה להטרדה מאיימת שנדחתה על ידי בית המשפט רשאי בית המשפט לפסוק לצד הנפגע פיצויים המגיעים לכדי עשרות אלפי שקלים.

מכאן שוב ישנה חשיבות קריטית להתייעץ עם עו"ד מומחה לענייני משפחה על מנת שיבחן את הבקשה ויעריך נכונה את הסיכויים לקבלתה כמו גם את הצורך בהגשתה.

במרוצת השנים ליווה משרדי מאות בקשות למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה / בקשות למתן צו למניעת הטרדה מאיימת ו/או הגנות כנגד צווים שכאלו המדובר בכלי חשוב בארסנל הכלים של כל עורך דין לענייני משפחה על מנת לנווט את ההליך להישגים עבור הלקוח/ה וחשוב להיוועץ טרם הגשת בקשה ולהיות מלווה על ידי בעל מקצוע על מנת שלא להחשף לסנקציות עונשיות ועל מנת לקבל את הסעדים להם זכאי הלקוח.

עו"ד דוד ביטון הוא עו"ד מומחה בדיני משפחה בעל נסיון של כעשרים שנה בתחום, יו"ר (במשותף) ועדת בתי הדין הרבניים מטעם לשכת עורכי הדין ואף מעביר השתלמויות מקצועיות מטעם משרד המשפטים במסגרת הכשרת נוטריונים שמעביר משרד המשפטים.